חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל -מחוז י-ם ואח'

החלטה

לפניי בקשה מטעם התובעת לדחיית מועדי ההוכחות הקבועים בתיק לאחד מהמועדים החלופיים בחודשים יוני ויולי.

לא אוכל להעתר לבקשה, חרף הסכמת ב"כ הנתבעים לה. אנמק בהרחבת מה.

התביעה בתיק זה, שראשיתה בשנת 2000, וסופה מי ישרונה, הינה תביעה כספית על סך של כ-42 מיליון ₪. בהחלטתי מיום 05.04.05 הוריתי כי הדיון בתביעה יפוצל, כך שבשלב בראשון תתברר עצם שאלת הזכאות של התובעת להשבת שוויה של הקרקע המופקעת. ביום 30.11.08 ניתנה על-ידי החלטה, בה קבעתי כי הנתבעים חייבים בהשבה בכפוף להכרעה בשאלת הרטרואקטיביות. הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו. שופט בית המשפט העליון הורה על העברת הדיון בבקשה למותב תלתא, וביום 26.01.09 הוריתי על עיכוב ההליכים בתיק זה עד להחלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור. ביום 12.09.11, קבע בית המשפט העליון כי נוכח השינוי שחל במצב המשפטי עם חקיקת סעיף 27 לחוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), תש"ע-2010, ראוי כי בית משפט זה ידון מחדש, במסגרת התיק שבפניי, בשאלת קיומה של עילת תביעה. בכפוף לכך, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור. בהחלטתי מיום 25.06.12 קבעתי כי עילת התביעה בעינה עומדת והוריתי על קיום ישיבה ביום 12.07.12 לצורך קביעת סדרי השלב השני של הדיון. הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטתי, וזו נדחתה על-ידי בית המשפט העליון ביום 13.11.12. משכך, וכן לאור בקשות דחייה רבות שהגישו הצדדים, הישיבה לצורך קביעת סדרי השלב השני של הדיון התקיימה רק בתאריך 14.02.13. בדיון זה הוריתי לצדדים להגיש את הראיות וחוות הדעת מטעמם עד ליום 02.05.13, וכן קבעתי את התיק להוכחות מטעם שני הצדדים בחודש מאי השנה. ואולם, הנתבעים הגישו בקשה (מוסכמת) לדחות את מועדי הדיונים מן הטעם שהשמאי הממשלתי הראשי, לא יכול היה להגיש את חוות דעתו בפרק הזמן שנקצב לכך. נעתרתי לבקשה והוריתי על דחיית מועדי ההוכחות לחודש יוני. כעת מונחת לפניי בקשת נוספת ומוסכמת לדחיית ההוכחות, הפעם מטעם התובעת.

לא אוכל להעתר לבקשה זו, ולאור השתלשלות ההליכים בתיק, כפי שתארתי לעיל, אף אין צורך להסביר מדוע. מדובר בתיק שבגר והגיע ל"גיל בר מצווה" בין כתלי בית המשפט, והוא בשל כעת להוכחות שיאפשרו את שמיעת הסיכומים ומתן פסק הדין בו. דחייה נוספת במועדי הדיונים, כמבוקש על-ידי התובעת, עשויה ליצור מדרון חלקלק לדחיות נוספות, ודאי לאור העבודה כי מתקרבים אנו לפתחה של פגרת בית המשפט.

לא התעלמתי כמובן מהאירוע המצער שאירע לשמאי הבכיר מטעם התובעת, עליו סמכה התובעת את בקשתה לדחיית מועדי הדיונים. אלא שאין כל מניעה ממשית כי השמאי הבכיר יישמע בישיבת ההוכחות השנייה, זו שנקבעה ליום 17.06.13, כאשר בישיבה הראשונה ישמע השמאי השני מטעם התובעת, שאף הוא חתום על חוות הדעת מטעמה.

עוד יוער, כי לא מצאתי באמור בסעיף 7 לבקשה טעם טוב לדחיית מועד הדיון, ודאי לא שנים כה רבות לאחר שההליך נפתח.

כללו של דבר: הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: